מייסד דרך החסידות, הבעל שם טוב זי"ע, נהג לומר 'תורות' בפני תלמידיו, בני החבורה הקדושה. בלשון קצרה ועמוקה גילה בפניהם את יסודות החסידות, באמרותיו הטהורות באה לידי ביטוי דרכו המיוחדת בעבודת הבורא: לימוד התורה וקיום המצוות בהידור מתוך אהבת ויראת השם, אהבת ישראל שלמה, האמונה בה' אחד ובהשגחתו על ברואיו, עבודת התפילה והדביקות בבורא, התמודדות עם ענייני העולם הזה, וקניית מידות טובות והנהגות ישרות.

כידוע, לא כתב הבעש"ט את תורתו, אלא תלמידיו לקטו וכתבו אותם לדורות בספרים. אחד מספרי החסידות הראשונים שיצאו לאור עולם, היה 'כתר שם טוב' המלקט את אמרותיו של הבעש"ט, שנדפס בזולקווה בשנת תקנ"ד על-ידי הרה"צ רבי אהרן הכהן זצ"ל. ספר זה זכה לתפוצה גדולה ולחביבות רבה בקרב מבקשי ה'.

במהדורת 'כתר שם טוב השלם' בהוצאת קה"ת, נסדרו תורות אלו באותיות מאירות עיניים, בשולי הגיליון באו מראי-מקומות וציונים רבים לדברי חז"ל ולספרי החסידות, לצד שינויי נוסח והשוואות למקורות אחרים בכתבי תלמידי הבעש"ט, ובראשם ספריו של בעל 'תולדות יעקב יוסף'. מאות סימנים נוספו לספר מתורת אדמו"רי חב"ד, ובסופו בא מפתח עניינים מפורט.