חג הגאולה של אדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד, מכונה "ראש השנה לחסידות", לפי שבו הוסר הקטרוג על הפצת תורת החסידות ונפתח בו צוהר לגילוי רזי תורה בהרחבה רבה, בחכמה בינה ודעת.

בספר זה נקבצו כל מאמרי רבינו בהתוועדויות חג הגאולה, רובם פותחים בפסוק "פדה בשלום נפשי" שנאמר על ידי אדמו"ר הזקן בעת שחרורו ממאסרו. רבינו הרחיב וביאר את מהותה של "הפדייה בשלום" לאור פנימיות העניינים, וכן עסק רבות בביאור מאמר חז"ל על פסוק זה: "כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הציבור – מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם".

דרכו של רבינו הייתה לבסס את המאמרים על דברי קודמיו ולדון בהם, כביכול אין הוא אלא נושא כליהם ומברר מקחם, אך מתוך אותו העיון עלו חידושים נפלאים, התיישבו והסתדרו יחד סוגיות מורכבות במשנת החסידות. ספר זה הוא כרך נוסף בסדרת 'תורת מנחם – ספר המאמרים' המכילה את דרושי החסידות שאמר רבינו במשך עשרות בשנים, בעריכה מדוקדקת עם מראי מקומות נרחבים.